אפרת תמרקין

ארוחת החג עם קשב וריכוז.
ארוחות חגיגיות הן בילוי למבוגרים.  ילדים מעטים ניחנו בסבלנות הנדרשת לישיבה ממושכת סביב השולחן, לקריאת ההגדה אם בפסח מדובר, לאכילה איטית ולשיחות מנומסות.
רוב הילדים מאבדים עניין מהר, ההורים מתחילים בניסיונות נואשים לחנך, לשכנע, לפתות או להכריח. התסריט מידרדר במהירות, הילדים מרעישים, משתוללים, צועקים ובוכים. ההורים מסננים בשקט איומים לילדים, מנסים לכבוש את זעמם, נלחצים מהמבטים סביב, מה יגידו עלינו?

אם ילדכם הוא ילד עם קשב וריכוז הקושי שלו מועצם במעמד ארוחת חג ארוכה. המצב מורכב  ומאתגר  הרבה יותר.
נקודת המוצא היא שאתם באים להנות, אתם, הילד והסובבים.
עכשיו קחו החלטה  לוותר על חינוך לנימוסים ארוחת החג היא לא הזמן לחנך את ילדיכם, השאירו זאת ליום יום, כשאתם לבד, בלי קהל. כך למשל: אם הילד קם מהשולחן – אל תקראו לו שוב ושוב, אל תכריחו אותו, אין סיכוי שזה יצליח. מקסימום הדוד יחשוב שהילד שלכם לא "מנומס"… המטרה היא לעזור לו ולכל הסביבה לעבור את הסדר בשלום .

אז מה עושים? איך עוברים את ארוחת החג  עם ילדי הקשב וריכוז ?

1. מתן תרופה לפני כן או לא?
   (בלי להכנס לדיון העקרוני) –  אם ילדיכם מקבל עזרה לעבור ארועים בהם נדרשת רמת ריכוז גבוהה או עזרה באיפוק יתכן וגם סדר פסח הוא מקום לתת עזרה זו. יגידו רבים מה עם התיאבון ובכן אפשר לאכול ממטעמי החג לפני הארוחה לא?
   זו לא קביעה או המלצה, לטיפול כזה או אחר, אבל תחשבו מה גדול יותר הרווח או המחיר.
   איך יוכל לעבור את סדר הפסח טוב יותר?
2. תיאום ציפיות.
   זו הגישה הנכונה לפני כל פעילות משותפת עם הילדים.
   הקדישו מחשבה לארוע שהולך להתרחש ,נסו מהכרות עם ילדכם הפרטי לחשוב מה יעזור לו לעבור את הערב בשלום ומה יעזור לכם לקבל את המצב כמו שהוא מתוך הבנה לקושי שלו. שוחחו עם הילדים על מה שהולך לקרות, הגדירו יחד מה מותר לעשות ומתי. הסכימו אתו מה יכול לעשות שמרגיש שלא יכול יותר.
3. דאגו לא להגיע רעבים!
   תנו לו לאכול משהו לפני הסדר. בעיקר אם בחרתם לתת מענה תרופתי לקושי של הילד, שמשפיע על התיאבון של הילד. סדרו לו מנה עם המטעמים האהובים עליו הוא יכול לאכול לפני.
   לגבי כלל הילדים, אם הם רגילים לאכול ארוחת ערב בשבע, אין סיכוי שהם ישרדו את קריאת ההגדה ויחכו למנה הראשונה שמוגשת בתשע בערב. בארוחת הסדר הם ינשנשו מהמאכלים האהובים עליהם.
4. דאגו ל"מנת ילדים"
   כמעט בכל מסעדה מציעים היום ארוחות ילדים. אל תכריחו את הילדים לאכול את הגפילטעפיש המסורתיים של הסבתא. בדבר נכון לכל ילד ובעיקר לילד בררני או רגיש מאד. דאגו שיהיה מאכל או שניים האהובים על ילדיכם. אם צריך, הביאו אותו בעצמכם.
5. עזרו לו
   מצאו לו סיבות לגיטימיות לקום מהשולחן ולהסתובב- יכול לעזור להגיש יכול להביא דברים. לבדוק אם אליהו בדלת… לחפש אפיקומן…אם הוא קם באמצע מהשולחן תבינו שזה גדול עליו לשבת כל כך לאורך זמן מול ההגדה.
   אפשר  לחלק את ההגדה ל"שלבים "– יעדים קטנים שבכל שלב קבעו אתו שהוא יכול לצאת לאוורור.בכלל, שיתוף הילדים יכולים להיות שותפים פעילים בהכנות לסדר, לקשט את שולחן החג, להגיש לשולחן ולפנות ממנו ולהרגיש חלק מההתרחשות סביב.
6. דאגו לעניין
   מה מעניין אותו? מה יגרום לו להשתלב בארועים . מצאו אתגרים קטנים שיעוררו עניין בנעשה- שירים , חידות, אפשר להביא דפי צביעה, או משחק שקט שיסייעו לו ולכלל הילדים להעביר את הערב בעניין ליד השולחן.
7. עידוד והעצמה
   לכל ילד, אתגר הארוחה הארוכה אינו לא פשוט כלל, על אחת כמה וכמה לילד קשב וריכוז.
   קשה לו להתאפק, קשה לו להתרכז, קשה לו לשמור על עניין. כל דבר שקורה מושך את תשומת ליבו.
   חשוב להיות ערים לכך. יחד עם זאת שימו לב למה שהוא כן מצליח לעשות. במה הוא כן טוב. הסדר של השנה הוא האימון לסדר של שנה הבאה וחשוב שיצא עם תחושת הצלחה והנאה.
8. לדעת מתי להפרד
   עזבו את האירוע לפני נקודת האל חזור אל תמתחו את סבלנותם של הילדים ושל שאר האורחים. מותר להורים לפעוטות לעזוב מוקדם יותר, השאירו טעם של עוד אצל כולם!
9. ולסיום נקודה קטנה למחשבה, הלחץ והמתח סביב שולחן החג נובעים פעמים רבות מהרצון שהכול יהיה מושלם – שהאוכל יהיה טעים, שהאורחים יהיו מרוצים, שהילדים יתנהגו למופת… אז זהו, שלא. לא חייבים שהכול יהיה מושלם. כך יהיה לנו לאן לצמוח ולאן לשאוף, החלק החסר בשלם הוא זה שנותן את הדלק לפעם הבאה.

אפרת תמרקין- מנחת הורים ומאמנת אישית מתמחה בהדרכת הורים לילדי קשב וריכוז.

בעלת אתר להורים www.efrattamarkin.co.il