יש לי מספר שאלות אישיות אליכם
- מתי אתם הולכים לרופא שיניים? כשכואב או כל חצי שנה לביקורת?
- אתם מחכים שהילד יידבק במחלת ילדות או מחסנים אותו מראש ?
- אתם מצלצלים לגרר כשהמכונית נתקעת או שאתם דואגים להכניס אותה למוסך לטיפול 10,000 בזמן?
- האם אתם מטפלים במשברים? או, משקיעים ב"טיפול מונע"?
יש הורים שפונים להדרכת הורים כשבן השנתיים צורח עד שהוא מקבל בדיוק את מה שהוא רוצה, והאסטרטגיה שלו עובדת!
יש מי שפונה להדרכת הורים רק כשהתיכוניסטית הפרטית שלו חוזרת מטושטשת ב-3 לפנות בוקר ומסרבת לומר היכן בילתה.
אם כך איך יודעים מתי לפנות להדרכת הורים?
- מומלץ מאד, לפנות להדרכת הורים כ"טיפול מונע"- כלומר לא להגיע למצבים קיצוניים, שבהם היחסים עם הילדים לא נעימים והאווירה במשפחה נעכרת.. כמו שלומדים תיאוריה ונהיגה לפני שעולים לכביש עם המכונית, גם בהורות אפשר ורצוי להגיע להדרכה הורית לפני שצצות הבעיות והקשיים, לפני שאתם חסרי אונים מותשים ועייפים. הורות וילדים זה דבר מהנה . יחסים הם דבר שנבנה לאט עם השנים .
כאשר אתם הורים צעירים זה הזמן לזרוע את זרעי היחסים עם ילדיכם,כדי להנות מהפרות ברבות השנים. - במצבים של התלבטויות, בלבול וחוסר ודאות. מצבים אלו שכיחים אצל הורים לילד ראשון ,אבל לא רק . כל התנסות איתו היא ראשונית. לרב אין ידע או ניסיון קודם מה שמוביל לחוסר בטחון. חשיפה לספרות בנושא, עצות כלליות מאנשי מקצוע באינטרנט ובתקשורת, טיפים של הסבתות ושל חברות טובות - כל אלה לפעמים יותר מבלבלים מעוזרים. במקרה כזה, רצוי לפנות להדרכה מסודרת ולמצוא את הדרך המתאימה עבורכם ההורים.
- במצבים בהם אנו חשים לעתים תכופות כעס ותסכול. כאשר אנו ההורים חווים שוב ושוב אותן התמודדויות עם הילדים, וסובלים מחזרות על אותה התנהגות מפריעה: נדנוד אינסופי, מריבות בלתי פוסקות בין אחים, התפרצויות של ילד כשהוא נענה בשלילה, וכו'. בהקשר זה, חשוב לדעת שמה שהורים מגדירים פעמים רבות כ"קשיים אופייניים" לילדים בני שנתיים, חמש או שתים עשרה, הם לעתים קרובות קשיים של ההורים עצמם. לכן מי שזקוק להדרכה ולטיפול ברוב המקרים – הם ההורים ולא הילדים.
- במצבים בהם אין תיאום ושיתוף פעולה בין ההורים. כאשר כל אחד מההורים רואה את ההורות באופן אחר, וכל הורה מושך את היחסים עם הילדים למקום אחר. מה שיוצר בלבול ומבוכה אצל הילדים.
לסיכום , לדעתי, הכרחי לקבל הדרכת הורים כאשר מגיעים, ברמה יומיומית, למצבים של תסכול, כעס, מריבות ואבדן שליטה.
