בכל שנה אני חוזרת ושומעת מהורים אותם משפטים: "אוף החופש הזה שיגמר כבר", "אין לי כח לחופש הזה", "למה הוא ארוך כל כך" ועוד…
במשך חודשיים תמימים ההורים מרגישים שהם חייבים לשעשע את ילדיהם בעזרת חשיבה יצירתית ומקורית, ניצול של כל קשר משפחתי אפשרי ובעיקר תקציב שמן.
כמו תמיד, אני טוענת שאפשר גם אחרת, בואו נפרק את מפלצת החופש הזו למרכיביה ונטפל בהם:
1. אמא משעמם לי …
כשילד משועמם, הוא נוטה לנדנד יותר, להיצמד להורה או להתגרות באחיו. מי אחראי על השעמום? האחריות על השעמום היא לא של ההורה, היא של הילד. אולם ילד לא נולד עם היכולת להעסיק את עצמו, זו יכולת נרכשת. הוא צריך שההורה יציע לו רעיונות, ואפילו יתחיל את הפעילות יחד איתו, ואז הוא יכול להמשיכה באופן עצמאי. פעילויות מסוימות אפשר לעשות רק יחד עם ההורה- "איתי", אולם יש פעילויות אותן הילד יכול לעשות לבד – "לידי", ומספיק שההורה רק יהיה נוכח בסביבה.
הפכו את החופש הגדול להזדמנות – הזדמנות ללמד את הילד להעסיק את עצמו.
מומלץ לכוון את הילד לפעילויות כאלה שהוא יעמוד בהן בטווח זמן קצר ויראה תוצאות מוחשיות, כך הוא ירגיש שהוא "הצליח" וירוויח את התחושה של "אני יכול".
הכינו לכם בנק פעילויות- ערכו עם הילד רשימת פעילויות אהובות שהוא יכול לבצע לבדו, תלו אותה על המקרר (אפשר לצייר את הפעילות לצעירים שעדין לא קוראים), כשיגיע ה-"אמא משעמם לי" הפנו אותו לרשימה, שיבחר לו מה לעשות…
2. "מה נעשה היום?"
גם בחופש, ילדים מאד זקוקים לסדר יום קבוע ולמסגרת. כאשר הילדים הם ללא מסגרת, הם מרגישים פחות בטוחים ופחות רגועים ואז הם מתנהגים בכעס, בעצבנות ובאלימות, הם נוטים להעלות דרישות שונות ומשונות ולהיכנס לעימותים.
הרשו לי להציע רעיון קטן משלי, בנו יחד עם הילדים מערכת פעילויות שבועית קבועה (כמו בבית הספר), הם יהיו שותפים והם יקבלו החלטות לגבי עצמם, במסגרת המציאות, המגבלות והאפשרויות.
דוגמא:
יום ראשון: בבוקר – יצירה, אחר הצהרים – בריכה.
יום שני: בבוקר – קוראים ספר, אחר הצהרים – ביקור אצל חבר
יום שלישי: בבוקר – בישול, אחר הצהרים – משחקי קופסה
יום: רביעי: בבוקר – סרט אחד בוידאו, אחר הצהרים – פעילות חופשית לבחירתו
יום חמישי: סידור החדר, אחר הצהריים – טיול בסביבה.
כאשר המערכת קבועה הילד נכנס לשגרת חופש ועדין יש לו את מרחב התמרון והבחירה מה לעשות בזמן החופש (בהתאם לתקציב ולזמינות ההורים).
סדר היום אמור ליצור שעות קבועות לפעילויות (ארוחות, קריאה, טלויזיה, חברים, יציאה). בהתאם לגיל הילד, אפשר גם להשאיר "זמן חופשי" ביום בו הילד קובע מה הוא עושה. אפשר שחלק מן הפעילויות יהיו פעילויות בחירה וחלק חובה. אם רוצים שהילד לא יתמכר לטלויזיה או למחשב, אפשר להכניס זאת לסדר היום, חשוב לאפשר לילדים "לנקות את הראש" מול הטלויזיה או המחשב מדי פעם. לגבי טלויזיה, אפשר להסכים יחד על מספר שעות הצפייה או על צפיה בסדרות מסוימות, שלאחריהן סוגרים את הטלויזיה.
חשוב להזכיר לילד בכל בוקר, מהי התוכנית היומית שלו. ילדים אוהבים את זה, הם רגילים לכך מהגן ומביה"ס וזה נותן להם תחושת בטחון ורוגע.
3. כללים וגבולות
בחופש, יש הרגשה שאין כללים ואין גבולות. הילדים מרגישים שהכל מותר, הולכים לישון מאוחר, קמים מאוחר, מתבטלים ועושים מה שרוצים. חשוב להבהיר שחוקי הבית נשמרים גם בחופש!
מה שמשתנה הוא הגמישות שלהם, כך למשל: שעת שינה יכולה להתאחר, במקום ארוחת הצהרים אפשר לעשות פיקניק בחצר, מותרת אמבטיה ארוכה עם קצף הגילוח של אבא, זמן הרביצה מול הטלביזיה מוארך ועוד…
חשוב שהילד ידע שמדובר ב"כללים של חופש", כדאי להתייעץ עם הילדים לגבי גמישות החוקים והתאמתם לחופש ולהסכים ביחד לגביהם.
יחד עם זאת בחופש כדאי יותר מתמיד לשמור על גבולות ברורים בכל הנוגע להתנהגות עם האחים ובני הבית. החוקים צריכים להיות ברורים, תוך מתן עידוד על התנהגות רצויה, ושיחה ובירור לגבי התנהגות לא רצויה.
4. מריבות בלי סוף
בחופש, רמת החיכוך בין בני המשפחה עולה, ההימצאות יחד מביאה ליותר מריבות ומתחים בין ההורים לבין הילדים ובין הילדים לבין עצמם. חשוב לציין שרוב המריבות בין אחים הם למעשה תחרות על תשומת הלב של ההורה, כשההורה יותר בבית, הסיכוי שזה יקרה גדול יותר.
אל תהיו השופטים במריבות ביניהם! קבעו קווים אדומים שעליהם אין לעבור, למשל – בלי אלימות! זהו קו אדום שבו אתם עושים הפרדת כוחות, הימנעו מבירורים – מי התחיל ולמה… לא תצאו מזה, תנו להם למצוא את הדרך לנהל את היחסים ביניהם בלי התערבות שלכם.
לסיכום, החופש הגדול הוא הזדמנות נפלאה לעשות ולממש את כל התוכניות שלא הספקנו לבצע כל השנה. קחו אותו בקלות, אתם לא חייבים לבדר את הילדים כל רגע פנוי, זו הזדמנות טובה ללמד את הילד להיות אחראי על הזמן שלו, אפשר לנצל את החופש להראות לילד שלנו שהוא מסוגל לעשות דברים בעצמו,
קחו לעצמכם חופש, שחררו את האחריות לדאוג לבידור, לעניין, להפעלות וכו', בדרך כלל כשמישהו מסיר מעצמו את האחריות, יהיה משהו אחר בסביבה שייקח אותה…
חופש נעים, וזכרו זה רק חודשיים וזה נגמר בסוף אז תהנו.
כתבה – אפרת תמרקין- מנחת הורים ביחידים ובקבוצות
