"שלום כיתה א'" היא לא רק ברכה, זו הזדמנות אמיתית להתחלה חדשה .
ילדנו עולה השנה כתה, איך נכין אותו לאחד המעברים המשמעותיים בחייו? איך נתכונן אנחנו לגן החדש ,לכיתה החדשה אם זו כתה א' או כל שנה שבאה אחריה ?
דני הגיע לכיתה שמח נרגש, הוא נכנס לכיתה והנה המקום הישיבה הפנוי היחיד היה ליד ילד שהוא איננו מכיר, שאר המקומות ליד החברים המוכרים מהגן כבר היו תפוסים. דני נלחץ מעט, אולם התיישב בשקט במקום הפנוי וחיכה נרגש למורה.
מן הצד רואה את הנעשה אמא של דני, היא נלחצת מאד מהעובדה שדני לא יושב ליד חבר מהגן. בלי לחשוב פעמיים, היא רצה לעבר דלת הכניסה של הכיתה ואורבת למורה, מקווה לתפוס איתה מילה לפני שזו תכנס פנימה. ("אני כבר אסדר לדני מקום ליד חברו" חושבת אמא בליבה, "כך יוכל להתחיל את יומו הראשון בבית הספר בצורה מושלמת!").
אחד התפקידים ההוריים החשובים שלנו הוא להגן על ילדינו ולשמור עליהם. אך האם "לסדר" להם את החיים כך שיהיו נטולי אכזבות וקשיים זו הדרך? האם הכל צריך להתנהל תמיד לפי רצונם? האם אפשר שכל משאלותיהם יתגשמו? תמיד? זה היה יכול היה להיות נהדר אילו יכולנו לעשות זאת כל הזמן, כל יום, כל החיים, אולם עם כל הצער אין הדבר מציאותי כלל …
ילדנו הקטן יחווה עוד אכזבות רבות, הוא יבין שלא כל משאלותיו יכולות להתגשם. הוא יצטרך ללמוד במוקדם או במאוחר איך להתמודד עם מצבים כאלה, ולהמשיך הלאה בלי להישבר.
הרשו לי להציע לכם עדכון לתפקיד ההורי, מעכשיו תפקידנו הוא להכין את ילדנו למציאות, לתת לו את כל הכלים להתמודד עם החיים, לגדל אותו כך שיוכל לדאוג לעצמו, שיוכל לחוות אכזבות ולא להתמוטט, שיוכל לסדר לעצמו את החיים בלי להיות תלוי באמא או באבא לצורך כך.
נכון שאנחנו ההורים עושים את זה טוב יותר אבל גם אנחנו התחלנו מתי שהוא, גם אנחנו למדנו במשך השנים איך עושים את זה לבד, האם לא מגיע גם לו להתחיל ללמוד? אתם לא הורים מזניחים! אתם דואגים לילדכם, אתם מקנים לו מיומנויות להן יהיה זקוק כל חייו. ככל שתתחילו מוקדם יותר כך ייטב, לכל גיל התאימו אתגרים עמם יוכל הילד להתמודד ולצאת מחוזק ומנצח. ההכנה הכי טובה לקראת כיתה א' היא להתחיל כבר היום באימוני עצמאות.
- האמינו בילד הקטן שלכם, תנו לו להרגיש שהוא מסוגל, שהוא יכול להיות עצמאי. התכוננו לעובדה שבפעמים הראשונות זה עשוי לא להיות "מושלם" כמו שאתם הייתם עושים.
- ספקו לו "חוויות מעודדות"- פעולות או מטלות שהוא מסוגל לבצע בהצלחה לבד, עודדו אותו על יכולות אלו. אל "תקפצו גבוה" לפעולות קשות מידי. תנו לו להתלבש לבד, להתקלח לבד, תנו לו להתקשר לבד להזמין חבר, תנו לו לערוך שולחן לבד.
- עודדו אותו, עידוד מעצים את הנכונות שלו, את הרצון, את ההשתדלות, את הכוונה ואת עצם הביצוע. התוצאה פחות חשובה כרגע, הסתכלו על מה הילד הצליח לעשות. בלי אבל…
- היו מוכנים לשאת בתוצאות של העצמאות החדשה שלו- אתם צריכים להיות מוכנים שהוא ישפוך מיץ על הרצפה, שילבש את החולצה הפוך, שישכח את הקלמר לפעמים…
זכרו, ה"תינוק" שלכם מתאמן בעצמאות – וגם אם קשה באימונים קל בקרב…
כתבה:אפרת תמרקין – מנחת הורים
סדנאות הורים בשיטת אדלר
הנחייה אישית להורים
