נשמע מוכר?
אחר הצהרים בבית, הילדים גמרו להכין את השיעורים (במקרה הטוב…) או סיימו מריבה עם האח/ות (במקרה הפחות טוב), הם עוברים מהמחשב לטלוויזיה וחוזר חלילה. הבעת "זומבי" על פניהם, השעמום חוגג.
"אמא, משעמם לי…"
מה אנחנו אמורים לעשות עכשיו? מאיפה מגיע השעמום הזה?
השעמום הזה הוא תולדה של פינוק יתר. מהו אותו פינוק יתר?
פינוק יתר הוא אותם שירותים מיותרים שההורים מעניקים לילדיהם במשך שנים בלי לשים לב. הם רוצים שלילדיהם יהיה טוב ונעים, שיהיו מאושרים, ושחס וחלילה לא יצטרכו להתאמץ או לחוות תסכול ואכזבה. "הרי כל חייהם הם יצטרכו לדאוג לעצמם אז מה יקרה אם לפחות עכשיו אנחנו נעשה את הדברים האלה בשבילם? אנחנו הרי אוהבים אותם כל כך."
אל תטעו, פינוק יתר אינו אהבה, ואהבה אינה פינוק יתר. באהבה ובגילויי חיבה אנחנו ממש לא צריכים לחסוך, פינוק צריך להגיע במידה.
פינקנו, פינקנו, עשינו ונתנו והנה בוקר אחד התעוררנו וגילינו שגדלו לנו ילדים מפונקים שהתרגלו (שלא באשמתם) שאמא ואבא עושים הכל בשבילם. הם מנקים ומסדרים, מבשלים ומאכילים, קונים ואוספים, מזכירים וחושבים, פותרים את כל הבעיות, מחלצים מכל הצרות, חושבים על רעיונות, הפעלות, משחקים וחוגים לשעות הפנאי ומה לא?!
תנו לילדים להתמודד עם החיים בעצמם!
מהיום, תנו לילדיכם למצוא לעצמם את העיסוק שיעניין אותם, ללכת ברגל למקומות, לסדר לעצמם את החדר, לזכור את המערכת ואת המחברת שצריכים להכין למחר, לחשוב בעצמם כיצד לדאוג לעצמם .
הפסיקו לספק לילדכם "שירותים" שהוא יכול לספק לעצמו בעצמו, ואחרון חביב – הורידו מעצמכם את האחריות על השעמום שלו…
אפרת תמרקין – מנחת הורים
סדנאות הורים בקבוצות
הנחייה אישית להורים
