אפרת תמרקין

החגים בפתח, אחת התקופות הכי "לחוצות" בשנה. ארוחת החג החגיגית והארוכה, הניקיון היסודי, הקניות ההכרחיות (יותר או פחות) של בגדים ומתנות.
נתרכז הפעם באתגר הגדול – ארוחת החג. ארוחות חגיגיות הן בילוי למבוגרים. ילדים מעטים ניחנו בסבלנות הנדרשת לישיבה ממושכת סביב השולחן, לקריאת ההגדה אם בפסח מדובר, לאכילה איטית ולשיחות מנומסות. רוב הילדים מאבדים עניין מהר, ההורים מתחילים בניסיונות נואשים לחנך, לשכנע, לפתות או להכריח. התסריט מידרדר במהירות, הילדים מרעישים, משתוללים, צועקים ובוכים. ההורים מסננים בשקט איומים לילדים, מנסים לכבוש את זעמם, נלחצים מהמבטים סביב, מה יגידו עלינו?
אז מה עושים? איך עוברים את ארוחת החג ונשארים עם טעם טוב לפעם הבאה?

1. לא להגיע רעבים! תנו לילדים לאכול משהו לפני הסדר. אם הם רגילים לאכול ארוחת ערב בשבע, אין סיכוי שהם ישרדו את קריאת ההגדה ויחכו למנה הראשונה שמוגשת בתשע בערב. בארוחת הסדר הם ינשנשו מהמאכלים האהובים עליהם.
2. דאגו ל"מנת ילדים" כמעט בכל מסעדה מציעים היום ארוחות ילדים. אל תכריחו את הילדים לאכול את הגפילטעפיש המסורתיים של הסבתא. דאגו שיהיה מאכל או שניים האהובים על ילדיכם. אם צריך, הביאו אותו בעצמכם.
3. תיאום ציפיות זו הגישה הנכונה לפני כל פעילות משותפת עם הילדים. שוחחו עם הילדים על מה שהולך לקרות, הגדירו יחד מה מותר לעשות ומתי.
4. שיתוף הילדים יכולים להיות שותפים פעילים בהכנות לסדר, לקשט את שולחן החג, להגיש לשולחן ולפנות ממנו ולהרגיש חלק מההתרחשות סביב.
5. עניין ותעסוקה אפשר להביא דפי צביעה, או משחק שקט שיסייעו לילדים להעביר את הערב בעניין ליד השולחן, מומלץ גם ליזום חידון נושא פרסים ברוח החג (שימו לב שכבר אבותינו חשבו על כך ושלחו את הילדים לחפש אפיקומן).
6. מסורת אישית צקו תוכן אישי לארוחת החג. לחגים יש משקל גדול בבניית המסורת המשפחתית הייחודית לנו, המנהגים הייחודיים למשפחה ירקמו את זיכרונות הילדות של צאצאינו.
7. לוותר על חינוך לנימוסים ארוחת החג היא לא הזמן לחנך את ילדיכם, השאירו זאת ליום יום, כשאתם לבד, בלי קהל. כך למשל: אם הילד קם מהשולחן – אל תקראו לו שוב ושוב, אל תכריחו אותו, אין סיכוי שזה יצליח. מקסימום הדוד יחשוב שהילד שלכם לא "מנומס"..
8. עזבו את האירוע לפני נקודת האל חזור אל תמתחו את סבלנותם של הילדים ושל שאר האורחים. מותר להורים לפעוטות לעזוב מוקדם יותר, השאירו טעם של עוד אצל כולם!

9. ולסיום נקודה קטנה למחשבה, הלחץ והמתח סביב שולחן החג נובעים פעמים רבות מהרצון שהכול יהיה מושלם – שהאוכל יהיה טעים, שהאורחים יהיו מרוצים, שהילדים יתנהגו למופת… אז זהו, שלא. לא חייבים שהכול יהיה מושלם. כך יהיה לנו לאן לצמוח ולאן לשאוף, החלק החסר בשלם הוא זה שנותן את הדלק לפעם הבאה.

2 תגובות to “ארוחת החג”